סיון דה לרנה - הספד לשנה
אורה היקרהכשאני עוצמת את עיניי מהרהרת בדמותך, אני רואה אותך עוטה על פנייך חיוךרחב מאוזן לאוזן והילה של שמחה ואור סביבך.כשאני פוקחת את עיניי אני מתקשה להאמין שהמראה שלך מתנועעת, מלאתחיים וחייכנית יתקיים לעד רק בזיכרון שלי... לעולם לא אראה אותך שוב נכנסתלבית משפחת הוד בסיור השעתי שלך אוחזת במטוטלת, מברכת את כלהשוכנים בבית ואת המבקרים, לעולם לא אזכה לחיבוק ממך, לשיחה, מחמאהאו צילום. לא נשב שוב יחד סביב האי במטבח, נאכל מעוגת הטורטהמפורסמת, או נתענג על "המרק של אורה" שכל פעם שלגמתי ממנו צחקתישוב מהעובדה שנעשה בצורה הבאה: "צבי, תחתוך ירקות, צבי, תרתיח מים,צבי, תערבב, תשגיח, תנמיך את האש". לפני ההגשה היית מוסיפה קצת מלחופלפל טה-דה!! המרק של אורה! לעולם לא אשמע שוב את דעתך בויכוחיםפוליטיים או את קולך כשאת משוויצה בהצלחות נכדייך היפים והמדהימיםשגדלים למול עינינו המשתאות... הם ללא ספק המורשת שלך ושל צבי- יופיים,חוכמתם, חינוכם והאנשים הנפלאים שהם הופכים להיות הינם המזכרת הכי חיהומופלאה שיש לנו ממךזהו טבעו של עולם, אכזרי ככל שיהיה, לנו נותר רק להמשיך לחיות ולרקודאותם בעודנו נושאים את דמותך בזיכרוננו ...
סיון