אחרי מלחמת ששת הימים, אורה הצטרפה למפלגה של אורי אבנרי, "העולם הזה" (הייתה אפילו מועמדת לכנסת במקום לא ריאלי). היא הייתה פעילה בהפגנות, באירועים ובכינוסים של המפלגה. הצטרפותה נבעה מתוך הכרה שאנו עושים עוול לעצמנו ולזהותנו כישראלים וכיהודים, וגם גורמים עוול לשכנינו הערבים. אורי אבנרי היה בין הראשונים שטען מייד לאחר מלחמת ששת הימים, שיש להחזיר את השטחים הכבושים ולא לשלוט בתושבים. (פרופ' ישעיהו ליבוביץ ואחרים באקדמיה ומעטים מאד מהדמויות בפוליטיקה תמכו ברעיון החזרת השטחים). דעה זו נחשבה אז ליוצאת דופן וקיצונית מאד. אורה היתה עצמאית בדעותיה והיא תמכה בדעות אלו בשכנוע פנימי עמוק. היום הן נחשבות לזרם מרכזי בעם, ואילו אז אלה שהחזיקו בהן נדחקו לשוליים. אורה התגלתה, גם בנושא זה, כאישה בעלת מחשבה מקורית ועצמאית, עומדת על דעתה, ולא נכנעת ללחץ של הרוב. (גם לא של צבי, למרות הויכוחים)