top of page
ORA
אורה היתה חברה יקרה ואהובה כל-כך, נפגשנו בסדנא, ונדלקתי עליה בשניה. הסדנא לא המשיכה, ואני הצטערתי שלא לקחתי כרטיס ביקור שלה. כשנתיים אח"כ הצטרפתי לקורס תקשור, והתבקשתי להגיע לכתובת מסוימת בפ"ת. נפעמתי שמי שפתחה לי את הדלת היתה אורה, וזו היתה תחילה של חברות מופלאה. נפגשנו המון, אצלה בקליניקה, בשיחות טלפון, בבתי קפה, כל מוצאי שבת, לערבים של שיחות רוחניות, תקשורים, חוצנים וכל מה שבאמצע. אורה עודדה אותי מאד להאמין בעצמי ובכישורי, והיתה ועודנה חיה בליבי תמיד. השתתפנו בהמון פסטיבלים יחד, ואורה פנתרה שכמותה, לא היתה לה כל בעיה לישון באוהל. לפני כשנתיים-שלוש בפסטיבל תקשור, קיבלתי מסר ממנה. היה מדובר במעגל תקשור והמתקשרת תיארה את ה"דמות" שמגיעה אליה, ובקהל, מי שהמסר היה מיועד עבורו, היה מרים את ידו, ומקבל את המסר. המתקשרת תיארה דמות קופצת וקוראת בהתלהבות, אני, אני, בחרי בי, בחרי בי. זו היתה ללא ספק האנרגיה של אורה. כזו בדיוק היתה אורה, מתלהבת ונרגשת. אורהלה, אני חושבת עליך הרבה, מתגעגעת אליך מאד. את חסרה לי, ואני אוהבת אותך מאד מאד מאד. תודה על הכל! לכי אל האור הירוק. את יודעת. ובואי אלי בחלום, כמו שהבטחנו זו לזו פעם. בואי.
טליה טאוב
bottom of page